שולמית הר אבן

אחת מהיוצרות בעברית האהובות עליי במיוחד כלל לא ידעתי ששולמית הר אבן כתבה לילדים. קראתי לפני שנים רבות את "עיר ימים רבים" התלהבתי מהספר, וקראתי עוד דברים שכתבה. בביקור השבועי בפרוייקט בן יהודה מצאתי ספר שירים זה: מה אני אשם שאני גדול? / איורים: נקודא ודנה זינגר תל אביב: דביר, תשנ"ט 199 כָּל הַיֶּלֶד צוֹחֵק רוֹצָה שֶׁהַיּוֹם יִהְיֶה שׁוּב אֶתְמוֹלהמשך לקרוא "שולמית הר אבן"

רונית ליברמנש-ורדי

בניגוד לנוהל הרגיל של הבלוג הזה, בחרתי להקדיש את הרשומה הנוכחית למשוררת חיה, נושמת. אחת מהמשוררת הטובות שפועלות כיום בשדה השירה העברית. חייב לציין, שאני מכיר את רונית דרך אריאנה מלמד, ומאז ומעולם נחשבה בעיניי כיוצרת ייחודית. לאחרונה התפרסמו שני שירים שלה באתר ליריקה, https://lyrica.org.il/blog/, וקיבלתי לשמחתי אישור מרונית להעלותם אצלי בבלוג הזה, וכמובן לכתובהמשך לקרוא "רונית ליברמנש-ורדי"

אברהם בן יצחק

[נעלה נרות הרוח ] נַעֲלֶה נֵרוֹת הָרוּחַ בְּמַחֲשַׁכֵּינוּ. שתי שורות, לא יותר, 14 הברות אם מחשבים את חצאי התנועה והשווא כתנועה עצמאית, ואם מכפילים ה-בי"ת ואת הכ"ף בשל הדגש, קיבלנו מספר הברות כמעט זהה להאיקו היפני המסורתי. האם זה שיר? האם זה פרגמנט של שיר? בעיניי זה שיר, שיר המבוסס על צורת הָאִמְרָה, או ה-מִכְתָּם.המשך לקרוא "אברהם בן יצחק"

מאיר הלוי לטריס

אחרית דבר / מאיר הלוי לטריס אל רעי ומידעי מרחוק ומקרוב! מִזִּמְרַת אֶרֶץ קֶדֶם מִנְחָה הֵנַפְתִּי פִּרְחֵי עֵץ הַחַיִּים קַו לַקָּו אָסַפְתִּי לְהוֹבִיל שַׁי לְאֶחָי בָּם נַפְשִׁי נִקְשֶׁרֶת; אִם שׁוֹנִים בְּעִתָּם זֶה מִזֶּה נִפְרָדוּ 1 פֹּה לַאֲגֻדָּה אֶחָת יַחַד נִצְמָדוּ כְּאַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים בַּגֶּפֶן אַדֶּרֶת. אִם חֵילִי לֹא יָנוּב, מְאוּם לֹא חָסַרְתִּי! אֶל קִרְיַת מֶלֶךְ רָב בְּמַקְלִיהמשך לקרוא "מאיר הלוי לטריס"

קאוזו אישיגורו

הפעם אני חורג ממנהגי וכותב על שני ספרים/רומנים של אותו יוצר/ רומניסטן, זוכה פרס נובל לספרות [ ובצדק רב ] – קאוזו אישיגורו. שני הספרים שבחרתי לכתוב עליהם נקראו זה אחר זה, כך שהייחודיות של אישיגורו התחזקה, ובנגוד לפעמים אחרות, בהן קריאה ברצף של רומנים מאותו יוצר עוררה בי תסכול, אי נחת, ולפעמים מנוחה ארוכה,המשך לקרוא "קאוזו אישיגורו"

דוד פרישמן

משה עַל רֹאשׁ הָהָר בָּדָד חֻצְּבָה בָאֶבֶן מִטָּה רַעֲנָנָה, וְשׁוֹכֵב בַּמִּטָּה אִישׁ עָיֵף בֶּן-מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְעֵינוֹ לֹא כָהֲתָה וְלֵחוֹ לֹא נָס עוֹד – אַךְ לִבּוֹ מֶה חָלָל; קוֹל כַּנְפֵי הַמָּוֶת מַשִּׁיקוֹת כְּבָר נִשְׁמָע בַּעֲטוֹתוֹ לַשָּׁלָל. וְנֶאֱנָח הָאִישׁ הַגּוֵֹעַ: „הוֹי אֵלִי, לַחִנָּם הָיִיתִי! כָּל-יָמַי לְעַמִּי עָשִׂיתִי, עָשִׂיתִי – וּמְאוּם לֹא עָשִׂיתִי. מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶת-עַם-זוּ אָהַבְתִּיהמשך לקרוא "דוד פרישמן"

אל האבדון – אריך קסטנר

כריסטפור אישרווד, אחד מהסופרים הגדולים של המחצית הראשונה במאה העשרים, זה שהיה בברלין בשנות עליית הנאציזם, ותיאר את התבהמותה והדרדרותה כתב בספר הידוע מכל שלו , פרידה מברלין, כך: I am a camera with its shutter open, quite passive, recording, not thinking. Recording the man shaving at the window opposite and the woman in theהמשך לקרוא "אל האבדון – אריך קסטנר"

אולגה טוקרצ'וק – ספרי יעקב

אל הספר הנפלא הזה הגעתי בזכות ביקורת שקראתי עליו בעיתון 'הארץ'. לדאבוני, אינני זוכר מי כתב אותה, כי החשוב מכל בעיניי היה שהרומן עוסק ביעקב פרנק. אותו משיח יהודי על דעת עצמו, שבניגוד לשבתאי צבי, גודף ובעיקר התעסקו בענייני המין בחצר שלו [ מעין המרקיז דה-סאד היהודי, לא פחות!], וגם נושאים אלה בצמצום. הדגש היההמשך לקרוא "אולגה טוקרצ'וק – ספרי יעקב"

צבי ארד

איש יפה תואר, אבל מי מקוראיי דכאן שמע עליו אי פעם? יכול אני להעיד על עצמי, שעד הרגע בו "פרוייקט בן יהודה" הפתיע אותי עם הסונטה המקסימה שלו, תרמילי, מעולם לא שמעתי את שמעו. תרמילי אֲנִי וְרוֹבִי וְהַכֶּלֶב, הַמְכַשְׁכֵּשׁ אַהֲבָה בִּזְנָבוֹ, חָזַרְנוּ כַּדֹּפֶק, כַּדֶּלֶף: ‘הָלַךְ, לֹא יָבוֹא, לֹא יָבוֹא’. זָלְפוּ בַּשְּׁבִילִים עִקְּבוֹתֶיךָ, הוּא יִבֵּב אֶלהמשך לקרוא "צבי ארד"

ריינר מריה רילקה

[אַתְּ הִיא אֲשֶׁר לֹא לָךְ אֲסַפֵּר] – תרגום – אברהם בן יצחק אַתְּ הִיא אֲשֶׁר לֹא לָךְ אֲסַפֵּר אֵיכָה אֶבְכֶּה בַלַּיְלָה אֲשֶׁר יֵשׁוּתֵךְ אֶת נַפְשִׁי תְיַגֵּעַ כְּנִדְנוּד עֶרֶשׂ בַּלַּיְלָה אֶת אֲשֶׁר לִי לֹא תֹאמְרִי כִי לְמַעֲנִי אַתְּ עֵרָה הָהּ פְּאֵר זֶה לוּ יָכֹלְנוּ מִבְּלִי לִרְווֹת לְשֵׂאתוֹ בְנַפְשֵׁנוּ – – – רְאִי אֶת הַמְאֹהָבִים אֶת שִׁקְרָם אַךְהמשך לקרוא "ריינר מריה רילקה"