אל האבדון – אריך קסטנר

כריסטפור אישרווד, אחד מהסופרים הגדולים של המחצית הראשונה במאה העשרים, זה שהיה בברלין בשנות עליית הנאציזם, ותיאר את התבהמותה והדרדרותה כתב בספר הידוע מכל שלו , פרידה מברלין, כך: I am a camera with its shutter open, quite passive, recording, not thinking. Recording the man shaving at the window opposite and the woman in the

אולגה טוקרצ'וק – ספרי יעקב

אל הספר הנפלא הזה הגעתי בזכות ביקורת שקראתי עליו בעיתון 'הארץ'. לדאבוני, אינני זוכר מי כתב אותה, כי החשוב מכל בעיניי היה שהרומן עוסק ביעקב פרנק. אותו משיח יהודי על דעת עצמו, שבניגוד לשבתאי צבי, גודף ובעיקר התעסקו בענייני המין בחצר שלו [ מעין המרקיז דה-סאד היהודי, לא פחות!], וגם נושאים אלה בצמצום. הדגש היה

צבי ארד

איש יפה תואר, אבל מי מקוראיי דכאן שמע עליו אי פעם? יכול אני להעיד על עצמי, שעד הרגע בו "פרוייקט בן יהודה" הפתיע אותי עם הסונטה המקסימה שלו, תרמילי, מעולם לא שמעתי את שמעו. תרמילי אֲנִי וְרוֹבִי וְהַכֶּלֶב, הַמְכַשְׁכֵּשׁ אַהֲבָה בִּזְנָבוֹ, חָזַרְנוּ כַּדֹּפֶק, כַּדֶּלֶף: ‘הָלַךְ, לֹא יָבוֹא, לֹא יָבוֹא’. זָלְפוּ בַּשְּׁבִילִים עִקְּבוֹתֶיךָ, הוּא יִבֵּב אֶל

ריינר מריה רילקה

[אַתְּ הִיא אֲשֶׁר לֹא לָךְ אֲסַפֵּר] – תרגום – אברהם בן יצחק אַתְּ הִיא אֲשֶׁר לֹא לָךְ אֲסַפֵּר אֵיכָה אֶבְכֶּה בַלַּיְלָה אֲשֶׁר יֵשׁוּתֵךְ אֶת נַפְשִׁי תְיַגֵּעַ כְּנִדְנוּד עֶרֶשׂ בַּלַּיְלָה אֶת אֲשֶׁר לִי לֹא תֹאמְרִי כִי לְמַעֲנִי אַתְּ עֵרָה הָהּ פְּאֵר זֶה לוּ יָכֹלְנוּ מִבְּלִי לִרְווֹת לְשֵׂאתוֹ בְנַפְשֵׁנוּ – – – רְאִי אֶת הַמְאֹהָבִים אֶת שִׁקְרָם אַךְ