פניה ברגשטיין

לְאִמָּא יֵשׁ יֶלֶד לְאִמָּא יֵשׁ יֶלֶד קָטָן, תְּכֹל־עַיִן וּבְהִיר־תַּלְתַּלִּים, וְהַיֶּלֶד שֶׁל אִמָּא חוֹלֶה וְשׁוֹכֵב בְּבֵית־הַחוֹלִים. הַיֶּלֶד שֶׁל אִמָּא שׁוֹכֵב סָגוּר בְּחַדְרֵי חֲדָרִים; כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְלָתוֹת שָׁם סוֹבְבוֹת עַל צִירִים. לְאִמָּא יֵשׁ יֶלֶד קָטָן, אַךְ לִקְרֹא כְּבָר יוֹדֵעַ הַכֹּל, וְהִיא לוֹ כּוֹתֶבֶת מִכְתָּב בִּכְתָב בָּרוּר וְעָגֹל: "אֲנַחְנוּ, כֻּלָּנוּ, כֻּלָּנוּ אוֹהֲבִים אוֹתְךָ כָּל־כָּךְ, וּמִתְגַּעְגְּעִים עָלֶיךָ אַבָּא אֲנִי