אנדרה אדי

אחכה לשניה, תרגום אביגדור המאירי

הֱיוֹת רִבּוֹן יָכֹלְתִּי מִיָּמִים־יָמִימָה,

וְשַׁמָּשׁ זָקֵן אֲנִי בַּחֲצַר־הָרְפָאִים;

הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה, אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלַי

אֶת הַחַיִּים.

עוֹד רְחוֹקָה הַהִיא, שֶׁעָלֶיהָ לְהוֹפִיעַ

וְלִפְדֹּתֵנִי מִקִּסְמֵי־הַשְּׁאִיָּה.

בֹּאִי, בֹּאִי וְצַוִּי עָלַי אֶת הַמָּוֶת,

אַתְּ, הַשְּׁנִיָּה.

היה חברו הטוב של אביגדור המאירי, והיה משורר הונגרי חשוב מאוד, זה שהביא את הסימבוליזם להונגריה. לפחות על פי ויקיפדיה.

בעמוד המצורף כאן, נכתב רבות עליו, על ייחודו כמשורר המסמן את השירה ההונגרית בראשית המאה העשרים.

השיר לכשעצמו בנוי משני בתים רבועים, כמיטב המסורת של השירה האירופאית, תבנית החרוז מסורגת, בבית הראשון גברית ובבית השני נשית. המשקל הוא ימב [ V- ] , אם כי לדעתי בשפה מלעלית כהונגרית סביר שהוא טרוכאי [ -V].

השיר מורכב משני מהלכים, כולם בגלל האהבה או האהובה, השניה. בבית הראשון, הניגוד בין ריבון, אדון לבין שמש בחצר המתים [ האם הוא מרמז אל כארון, הספן הזקן המוביל את המים לאולמי האדס תמורת תשלום ]. המשכו של הבית הראשון מפליא באמירה שלו: "היה היתה אשה אשר ציוותה עלי/ את החיים". האם הכוונה לאמו אשר ילדה אותו? האם ציווי החיים מנע את ה"ריבונות"?

הבית השני משלים את הבית הראשון, בכך שישנה שניָּה שתפקידה לצוות עליו את המוות. עד אז הוא חי בתוך הרס וחורבן [ המילה שאיה בעברית היא – הרס, חורבן, שממה ] – כלומר יש קרבה גבוהה בין חצר הרפאים לבין השאיה המפתה.

הדובר רואה את חייו בין שתי נשים מצוות – אחת מצווה את החיים והשניה מצווה את המוות.

מי הן נשים אלה? האחת בצוותה הפקיעה מן הדובר את יכולת היות "ריבון" והשניה תצילנו עם מותו ממוות? היתכן שזו אותה אחת, הייתכן והוא מרמז אל ישו הנוצרי. מצוות החיים אמו אך גם נוטלת החיים היא אמו, אותו כלי דרכו אלוהים, האב יצר את האווטאר האומלל שלו ובאמצעות רוח הקודש גם המית את האווטאר שלו, ישו.

הערה עקרונית – אני קורא את השיר בעברית ומתיחס אליו כמו נכתב בעברית. יתכן שבשפתו המקורית, הונגרית הוא מכיל או יוצר משמעויות אחרות לגמרי.

---

ביוגרפיה – ויקיפדיה – זהו תרגום לעברית באמצעות ויקיפדיה של הערך הגדול עליו בונגרית

JSTOR –

_{Endre Ady, Hungary'}s A_{pocalyptic Poet} (1877-1919)

Joseph Remenyi