אנדרה אדי

אחכה לשניה, תרגום אביגדור המאירי הֱיוֹת רִבּוֹן יָכֹלְתִּי מִיָּמִים־יָמִימָה, וְשַׁמָּשׁ זָקֵן אֲנִי בַּחֲצַר־הָרְפָאִים; הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה, אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלַי אֶת הַחַיִּים. עוֹד רְחוֹקָה הַהִיא, שֶׁעָלֶיהָ לְהוֹפִיעַ וְלִפְדֹּתֵנִי מִקִּסְמֵי־הַשְּׁאִיָּה. בֹּאִי, בֹּאִי וְצַוִּי עָלַי אֶת הַמָּוֶת, אַתְּ, הַשְּׁנִיָּה. היה חברו הטוב של אביגדור המאירי, והיה משורר הונגרי חשוב מאוד, זה שהביא את הסימבוליזם להונגריה. לפחות על פי

נתן זך – 6.11.2020

רָאִיתִי צִפּוֹר // מוקדש לנתן זך טְבוּלָה בְּקֶשֶׁת הַבְּרִית – הִתְגַלּוּת שנים רבות לקח לי ללמוד לאהוב את המשורר הנפלא הזה. החיבה שלי היתה למשוררים המאז'וריים, כפי שאני מכנה אותם, אלה שרוממות הפיגורה הלשונית בשיריהם, שאינם מוותרים על דחיסה והשׂגבה של הלשון, ובוודאי לא יוותרו לרגע על הפתעת הקורא, אולי גם את עצמם, במטאפורה ייחודית,