תא 8 – אנדרס רוסלנד, ביורג הלסטרום

עכשיו אכתב למה לא.

תא 8 – אנדרס רוסלנדביורג הלסטרום

אני חובב ספרי מתח, ספרי בלש. מאז פגשתי לראשונה בהוצאת רמדור את אגאתה כריסטי, דורותי סיירס, אלרי קווין, ארל סטנלי גארדנר [ זה קרה בגיל צעיר מאוד, "גנבתי" מאמא שלי את הספרונים.]. אח"כ גדלתי קצת והכרתי את שרלוק כמובן, ריימונד צ'נדלר, רקס סטאוט, שאהבתי לנירו וולף מגדל הסחלבים לא תאומן, וחיבתי לבלש [ המספר בגוף ראשון, כמובן ] עוררה בי ענין לגבי אופי הזוגיות של השניים. משבגרתי יותר יכלתי לקרוא כמו שצריך את א"א פו ולהבין את הגאוניות שלו.

גם בעברית יצאו ספרי בלש/מתח ראויים מאוד, אתחיל בבתיה גור, אמשיך לליזי בדיחי של לפיד. נפלתי כמו כולם לקסם הסקנדינבי של יו נסבו, לרסון ו"הנערה" שלו ואחרים. פגשתי בדרך גם את אנדרס רוסלנד וביורג הלסטרום, והספר שאני עומד לכתוב עליו כעת הוא תא 8.

מראש אני מודיע – לא אהבתי את הספר. אבל לפני, תקציר עלילה ללא ספוילר, מבטיח.

בתמצית הכי תמציתית האפשרית –

זה, שמת ולא מת, בסוף מת. אבל לא היה צריך למות, כי מישהו אחר היה צריך למות. המישהו האחר מת אבל בדרך אחרת. וזה שהכי רצה שזה שלא מת אבל בסוף מת, שימות, ימות אף הוא, כמו זה שלא היה צריך למות אבל מת. וזה כעונש אישי וייצוגי שמסביר את חוסר המוסריות בהוצאה להורג

ישנו בחור שעומד בפני הוצאה להורג עקב רצח של נערה. האבא של הנערה שונא אותו מאוד, וכל פעם שהוא מגיע לכלא הוא מתעלל ברוצח, הממתין להוצאתו להורג, בתא 8 כמיטב יכלתו, כי הוא שונא אותו שנאה תהומית. מתברר בעקבות תקרית אלימה וקשה בספינת מעבורת בסטוקהולם, שהנער מפתיחת הסיפור הוא בעצם אדם שמת ממש לפני שהוצא להורג, אבל משום מה הגיע לסטוקהולם. שני חלקיו הפנימיים של המותחן/הבלש מסבירים איך ומתי הוא מת ומשמשים כאקספוזציה כולל סיבוך עלילה גם יחד. החוקר במשטרה הופך מעוין לאוהב, אבל כוחות הממסד, שנאה תהומית וקשרים פוליטיים נכונים יכולים למנוע מהצדק להיראות, ולכופף אפילו את שבדיה, למרות הסירוב האירופי להסגיר פושעים שצפוי להם עונש מוות, להסגיר פושעים ולשלחם אל מותם. [ אפילו חוקר המשטרה הבכיר חושב שהוא חף מפשע]

מרכיב נוסף בנרטיב, הדמות שעזרה בהצגת מותו של הנער לרשויות כעובדה. הוא חלק מקבוצה הנלחמת כנגד הוצאה להורג בשל אחוז מסוים של טעויות. הוא יוצר מצג שווא, שתוצאתו אסון אמיתי לשני בני אדם, למשפחתם וכו', ונוקם נקמה אפית, ממש [ אפילו מיתולוגית לטעמי ] באחד מהדמויות שהפעילה את שרשרת ההוצאה להורג.

נשמע מגוחך?

מזמן לא קראתי סיום כזה "חלש" לספר מתח. ישנו שלב, בו תחושת ה"סיום הטוב", החזרת הסדר וחוקי הטבע למכונם, מוחמצת לגמרי, ויש לרצות את הקורא/הצופה/צרכן התרבות בענין גדול יותר. לדוגמה, ראו הספר התשיעי בסדרת "הארי הולה" של יו נסבו, "רוח רפאים", בו הארי הולה נורה בראשו, וכל קורא ממוצע בטוח שהוא מת. אלא שאולי קרה לנסבו מקרה קונן דויל ושרלוק הולמס שנהרג במפלי רייכנבאך והוחזר לחיים. בחלק העשירי של הסדרה, "המשטרה", חוזר הארי הולה לחיים, עם הסבר די דומה לזה של קונן-דויל. [יתכן שכאן מסתיימת לעת עתה סאגת הארי הולה.]

במקרה תא 8, שני הסופרים חותרים תחת הדגם הזה של ספרי מתח. סיום מפתיע, החזרת העולם על מכונו. עודף תחכום מוגזם. זה, שמת ולא מת, בסוף מת. אבל לא היה צריך למות, כי מישהו אחר היה צריך למות. המישהו האחר מת אבל בדרך אחרת. וזה שהכי רצה שזה שלא מת אבל בסוף מת, שימות, ימות אף הוא, כמו זה שלא היה צריך למות אבל מת. וזה כעונש אישי ויצוגי שמסביר את חוסר המוסריות בהוצאה להורג.

לדעתי, עודף התחכום הלז הוביל לכשלון חרוץ הן בחתירה תחת יסודות הז'אנר והן בנסיון לומר משהו ממשי על הוצאות להורג. אולי זה עניין של עריכה, אולי זה עודף מלל ומתיחה מוגזמת של הסיפור במעקב א-לה-טכניקה נטורליסטית אחרי התנועות הקטנות ביותר של כל דמות. [ משעמם, בחיי, דילגתי על המון עמודים, למי יש סבלנות, במיוחד כשהאנטי קליימקס מתעכב ומתעכב ומתעכב. יאק]. יש בי צפיות גדולות ממותחנים ומספרי בלש, בטח בשלושים-ארבעים השנים האחרונות. אם כי כבר במחצית השניה של המאה העשרים קלטו את העוצמה המחאתית של ספרי מתח/בלש/פשע , בדומה לסיפור הקצר הריאליסטי. התבנית הזו, שהיא לכאורה "הכי סכמטית שאפשר" נתנה לסופרים רציניים כלי לבטא מחאה חברתית [ יו נסבו, שולמית לפיד, יונתן שגיב והבלש ההומו שלו ] דרך דמות הבלש, מקומות בהם הרצח קורה או הרוצח פועל.

מה קיבלנו כאן?

לדעתי שעשוע בז'אנר, אולי רצון אמיתי לפרק את הסכמה, לחתור תחתיה, אולי דיון מוסרי [ כפי שמופיעה טענה בסקירה אצל "טלי בקורת ספרים – https://katzr.net/5ee612 ].הספר קריא, באמת.. אבל נמרח. הוא איננו ספר טיסה, כי הסופרים יודעים מלאכתם, אבל הם כשלו בה לדעתי.

לכן – לא ממליץ.

פורסם על ידי arikbenedek

אוהב שירה , אוהב לקרוא משוררים שכבר לא חיים, מתים, ושירתם אבדה אי שם בזמן או בזכרון. לפעמים יש סיבות מעולות ולפעמים סתם, הזמן, היעדר כספים או רצון.

2 תגובות בנושא “תא 8 – אנדרס רוסלנד, ביורג הלסטרום

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: