ולטר בנימין, ביקורת ומראית עין

הקליקו על תמונת הספר

סוף סוף התחלתי לקרוא את תרגום רשימותיו של ולטר בנימין "בקורת ומראית עין". [2015], מבחר כתבים, הוצ' רסלינג, תרגום טלי קונס, עריכה, מבואות והערות פרופ' גלילי שחרברשימה "המלנכוליה של השמאל" כותב בנימין על ספר השירה החדש של אריך קסטנר כך: [ אני מצטט משפטים מתוך הרשימה כדי להדגיש, יהודה ויזן לא המציא את סגנון הביקורת הנשכני שלו ]:במשורר הזה אינו שבע רצון, הוא אפילו מדוכדך. אבל דכדוכו מקורו בשגרה. כי שגרתיות משמעה הקרבת הייחודיות שלך, הויתור על המתת שניתנה לך – היכולת להיגעל". [עמ' 77], "קסטנר, שכישרונו גדול,בקי להפליא בכל רזיה [רדיקליות שמאלנית שאינה עומדת "משמאל לאף צד" אב"ח]. בראש ובראשונה, לפני הכל באה כאן לידי ביטוי עמדה הניכרת כבר בשמותיהם של רבים משיריו.. "אלגיה עם ביצה", "מזמור מזוקק כימית לחג המולד", "התאבדות בבריכה המשפחתית", "גורלו של כושי מסוגנן".. מדוע עיקומי האיברים הללו?" [78] "שיריו של קסטנר נועדו לאנשים אמידים, אותן בובות כבדות-תנועה ועצובות שדורכות על גוויות בדרכן…. במעשיהם העיוורים הם בגדר איחוד של הטנק והפשפש שבאדם. שירים אלה רוחשיפ אנשים ממין זה " [80] " אין ספק שהמייתם של השירים האלה מקורה בעיקר בנפיחוּת [ניקוד במקור] ולא דווקא בחתרנות. עצירות ותוגה דרו בכפיפה אחת מאז ומעולם" [80-81]אני רוצה להוסיף, שישנן עוד רשימות בהן הישירות הקטלנית, כמו גם האירוניה אכזריות מאוד. בהחלט מורה טוב לביקורת "ללא מורא וללא משום פנים".#ביקורת_מעודדת_קריאהLikeComment

Share

פורסם על ידי arikbenedek

אוהב שירה , אוהב לקרוא משוררים שכבר לא חיים, מתים, ושירתם אבדה אי שם בזמן או בזכרון. לפעמים יש סיבות מעולות ולפעמים סתם, הזמן, היעדר כספים או רצון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: