ז'ורז'י אמאדו – זיעה, הוצ' רימונים, 2018, תרגום – רמי סערי

אמאדו, ז' [ ישראל], זיעה, הוצ' רימונים, 2018, תרגום ואחרית דבר – רמי סערי

הרומן הנהדר הזה שהתפרסם בשנת 1934 בברזיל מספר על דמויות שונות בבנין אחד שיש בו 600 נפשות. כל פרק מציג דמויות שונות, תמונות קצרצרות מחיי הדמויות ודרכן הוא מציג את המעמד הנמוך ביותר. את העניים, העבריינים, הזונות, הילדים – כל אלה שהמודרניות הכלכלית והקפיטליסטית זרקו לשולי החברה, אך בלעדיהם ובלעדי ניצולם המתמיד, לא תצלח הכלכלה המודרנית לפעול.

רמי סערי באחרית הדבר מדבר על "חלקיקי פסיפס" [שם, עמ' 216], רות אלמוג בסקירה שכתבה ופרסמה ב'הארץ' קוראת לרומן " זה רומאן יוצא מן הכלל גם בכוחו ועוצמתו, גם במבנהו המודרני מאוד וגם ביריעה, הדומה לשטיח שהוא פורש לנגד עיני הקורא, שהמיקרוקוסמוס הנטווה בו, של שיכון 68, מתאר את ברזיל של השנים המוקדמות של המאה ה-20, השנים שבין שתי המלחמות. " שניהם מתייחסים להיעדר עלילה לינארית, התמקדות בדמות גיבור/אנטי גיבור אחת, אלא מעין "חיבור של קטעי עלילה לשלם אחד" כמעט כמו שאמאדו קורא לפרק "האנתרופולוגי" הזה "שמות בלי שמות משפחה" [ שם, עמ' 179-186 ], שנפתח כך: "נשים בלי שמות משפחה, מריות ממגוון עצום של לאומים. אחדות מהן נשואות, נשואות לגברים שגם להם אין שמות משפחה, אחרות רווקות, רזות או שמנות, חולות או בריאות, וזיקה אחת ויחידה מקשרת בין כולן: העוני שבו חיו" [ עמ' 179 ]

סערי מסביר בהרחבה באחרית הדבר על הרקע הקומוניסטי של אמאדו, על הפואטיקה שלו, תפיסת הרומן כרומן "המונים", על הפרקטיקה של הריאליזם החברתי, שאפיין ספרות קומוניסטית מטעם, שלא שרדה. סערי מציג את הרקע ההיסטורי של הרומן, מרחיב אודות כשירותו כרומן רלוונטי לזמננו. אלמוג בסקירה שלה מציגה את ההיסטוריה של סלבדור, בירת באהיה, את המצוקה הכלכלית של קדם הרומן ובזמן הרומן, ומתיחסת פחות להבטים המהפכניים או הקומוניסטיים ברומן.

אני מעדיף לקרוא לרומן, רומן פוליפוני : "פוליפוניה היא מושג מתחום המוזיקה, המתאר מרקם מוזיקלי שבו מספר קולות עצמאיים נעים במקביל זה לזה. הפוליפוניה נבדלת ממרקמים מוזיקליים אחרים בכך שאין בה היררכיה מובהקת בין הקולות. על אף שלעיתים ניתן לזהות בפוליפוניה קו ראשי וקו משני, אין הדבר דומה למצב במרקם ההומופוני, שבו קו מלודי אחד מוגדר באופן מובהק כמנגינה ראשית, והוא מלווה על ידי אקורדים או קווים מלודיים משניים. כוחה של הפוליפוניה נובע מעצמאותו של כל קול, כלומר ייחודו הריתמי או המלודי, כך שגם אם ישנו קו בולט מעל לשאר, נוצר טשטוש במידה כזו או אחרת של ההיררכיה בין הקולות, ונדרשת האזנה ערה לכל קול בפני עצמו. " [הדגשה שלי, אריק], ויקיפדיה. בהמשך להגדרה זו מתקיימת הגדרה של באחטין של הרומן הפוליפוני : " חוקר התרבות מיכאיל באחטין (Bakhtin) משתמש במונח "רב-קוליות" לתיאור טקסט, בעיקר בפרוזה, המאופיין בריבוי קולות אידאולוגיים מנוגדים. קולות אלה מתכתבים ביניהם ללא תיווכה של רשות עורכת או שופטת: הסופר שוהה באופן שווה בתוך הקולות העצמאיים של יצירתו ואינו מעדיף נקודת מבט זו או אחרת. [הדגשה שלי – אריק ]הטקסט הפוליפוני הופך למשחק חופשי של קולות, שאינם שואפים לסינתזה. הוא נותן ביטוי לאופני שיח הטרוגניים שאינם חותרים לסגירות ומתקדמים ביניהם בזרימה דיאלוגית. התבנית הרב-קולית בולטת בפרקטיקות שונות כגון פמיניזם, פוסט-סטרוקטורליזם, ניו-ג'ורנליזם ולימודי תרבות. " האינציקלופדיה של הרעיונות

אני חושב שזהו רומן פוליפוני ממדרגה ראשונה, הן על פי ההגדרה המוזיקלית והן על פי ההגדרה לפי באחטין. זה נכון שברומן "זיעה" ישנה דמות מספר יודעת-כל הנעה בין כל המסדרונות, הכוכים. נמצאת בתוך המיטות, תחת המיטות, בנמל או בשעת קיום יחסי מין בין גברים חרמנים להומוסקסואלים בבנין. אבל, אין שיפוט. לשון הסיפר "אובייקטיבית" , ואין, לפחות בתרגום, "העדפה" של דמות אחת על האחרת. אפילו סיום הרומן בו הנערה בכחול מספרת ללינדה דבר-מה מעודד נשמע כמו סיפור מותו של חולת השחפת בעלית הגג. יתרון המבנה הפוליפוני הוא ביכולתו להציג תמונת עולם מורכבת, לכאורה "כמות שהיא". אחת הבעיות של פואטיקה הקיימת בזמן, כגון – פרוזה – הינה הבו-זמניות, המאפיינת קיום תמונה. איך מציגים בנין עם 600 פיותיו בו-זמנית? הבחירה בטכניקה הפוליפונית מאפשרת גמישות של "המבט" של המספר ה"כל יודע", פירוק של סמכותו המוחלטת ככל יודע ועם זאת שמירה על אובייקטיביות ריאליסטית [ ראו למשל את הפתיחה לאבא גוריו ותיאור האכסניה, בטכניקה די דומה] .

אני ממליץ מאוד לקרוא את הרומן. ממליץ מאוד לקרוא את הסקירה של רות אלמוג ואת אחרית הדבר של סערי.

פורסם על ידי arikbenedek

אוהב שירה , אוהב לקרוא משוררים שכבר לא חיים, מתים, ושירתם אבדה אי שם בזמן או בזכרון. לפעמים יש סיבות מעולות ולפעמים סתם, הזמן, היעדר כספים או רצון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: