מקסים גילן – השבעה

  השבעה – מקסים גילן "נוּר, תנשמת אהובה שקולותיה מייסרים את אמירי-הלילה נור, תנשמת אכזרית המרטשת עכברים ואהבות נואשות נור, טורף מטריף ומטורף בין פיו הקמאי נור, כל ניצב יהלום מקור פלדה וקול מן המעמקים. נור, צלך על פני-ירח בלילות שלפני גשם, על רקיע כחול-קהה ( כך במקור) ומהביל נור, קראי את הקורבן ותפול בזרועותי, מציד

קלמן אהרון ברתיני – אני חש בגבי

  אני חש בגבי/ ק. א. ברתיני אבן ואבן, קרישי הדמים שמאבן לאבן דלקת ורידים שבלשון הרפואה היא מיגראנס נודדת לכאן ולכאן ומתמדת הכיפות משקיפות בכספן, בזהבן, על חושפי רבדים בכתב החרסי. אני חש בגבי חיוך לבן, נערה שעלתה מהר מהר בלולים ועתה היא עומדת על גג גם הבתים טיפסו עמה. עלו עד הרובע הארמני,

פנינה רוזנבלום – תמיד אשה

  תמיד אישה פנינה רוזנבלום מילים ולחן: פנינה רוזנבלום קח אותי הלילה נשק אותי חבר שמור לי את הבוקר תן לי כוח למד אותי חבר אהוב אותי הלילה לפני שיגמר. תמיד אישה, תמיד אישה יפה וענוגה עצמאית ורכה אישה אישה תמיד אישה. לא אמרתי שאבשל לך לא הבטחתי שאכבס לך אך אבטיח להיות לצידך תמיד אהיה

אנדה עמיר-פינקרפילד – על שפת הים

  על שפת הים אתמול על שפת הים אספתי צדפים, בניתי רחובות, כבישים,בתים יפים. כל חברי הביטו. והנה עבר גמל, הרס לי את כל העיר. לשוא כל העמל!   שיר כלכך קטן ובו זמנית כל כך גדול בגלל שתי השורות הסוגרות אותו. יתכן וברמתו של הילד, הגמל והנמל הם חרוז או מצלול נעים, יתכן והם

יצחק עקביהו -שיר ערב – גיאורג טרקל, תרגום יצחק עקביהו

  בָּעֶרֶב, שָׁעָה שֶׁנֵלֶך בִּשְׁבִילִים אֲפֵלִים, תוֹפַעֲנָה דְמוּיוֹתֵינוּ הַחִוְורוֹת לְפָנֵינוּ.   שָׁעָה שֶׁנִצְמָא, נִשְׁתֶה אֶת מֵימֵי הַאֲגָם הַלְבָנִים, אֶת מְתִיקוּת יַלְדוּתֵנוּ הַעֲצוּבָה.   נִפְטָרִים נַנוּחַ תַחַת שִׂיחֵי הַסַמְבּוּק, נִתְבּוֹנֵן בַּשְׁחָפִים אֲפוֹרֵי-הַכָּנָף.   עֲנְנֵי אָבִיב יַעֲברוּ עַל הָעִיר הַקוֹדֶרֶת, הַשׁוֹתֶקֶת אֶת הָעִידָן הָאֲצִיל שֶׁל יְמֵי נְזִירִים.   כַּאֲשֶׁר נַטָלְתִי יַדָיִיך דַקוֹת-הַגִזְרָה פַּקָחְת עֲדִינָה אֶת הָעֵינָיִים הָעֲגוּלוֹת;

שמעון פרוג – לפנות ערב   גִּלָּיוֹן חָלָק עַל הַשֻּׁלְחָן – וַיִפֹּל עָלָיו חֶרֶט-אוֹר וְכוֹתֵב, וְכוֹתֵב… וְאֵינֶנּוּ! וְשׁוּב מִסָּבִיב צֵל וָקֹר. אֵיכֶן כְּנָפַי, כַּנְפֵי-נֶשֶׁר ? אֵיכֶם פְּרָחַי, פִּרְחֵי-פְאֵר ? לֹא לִי לְנַגֵּב דִּמְעוֹת-עַמִּי, לֹא לִי עַל-מִצְחוֹ לִשְׂרֹג זֵר.    עֵטִי חָלוּד, מִגִלָּתִי כְּפוּלָה, – מַה כָּתוּב שָׁם, מַה לִּקְרֹא בָהּ? גִּלָּיוֹן חָלָק… גִּלָּיוֹן חָלָק… וְאוֹרִי

דוד אבידן – אדמילה

  אָדָמִּלָּה   הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי   הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה   הַמִּלָּה שֶׁהָיִיתִי   לִפְנֵי לֵדָתִי   הַמִּלָּה שֶׁאֶהְיֶה   אַחַר מוֹתִי   הַמִּלָּה שֶׁהָיְתָה בִּי   הַמִּלָּה שֶׁאִתִּי.   גילוי נאות – הכרתי את אבידן באופן אישי בתקופתי הפרועה בתל אביב, עת הייתי חייל לקראת שחרור. היה משהו מפתה בדמות המשורר והפמליה הסובבת אותו ונלחת על

נח שפירא – שיר העבודה

מילים: נח שפירא לחן: עממי מזרחי כתיבה: תרנ"ה עוּרוּ, אַחַי, אַל תָּנוּמוּ לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי! הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה! יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי… הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ, מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ. יָהּ חַי לִי, לִי

עבר הדני – בחופשה על גבעות השומרון

מילים: אהרון פלדמן לחן: עממי גרמני כְּחֹם הַיּוֹם עַל מַעְיָן זַךְ, הוֹזֶה, חוֹלֵם, בְּצֵל הַסְּבַךְ, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן הִיא הוֹפִיעָה יַעֲלַת חֵן, גִּזְרַת תָּמָר, חֲטוּבַת שֵׁן, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. אַךְ רָאַתְנִי וְנִבְהָלָה, פָּרְחָה לָהּ כְּצִפּוֹר קַלָּה, בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי – הוֹי שַׁלָּמָה תִּתְחַמָּקִי יַלְדָּה תַּמָּה? בַּחֹרְשָׁה עַל גִּבְעוֹת הַשּׁוֹמְרוֹן. אַל נָא עֶלֶם,

לוין קיפניס – אני פורים

אני פורים לוין קיפניס אֲנִי פּוּרִים, אֲנִי פּוּרִים שָׂמֵחַ וּמְבַדֵּחַ. הֲלֹא רַק פַּעַם בַּשָּׁנָה אָבוֹא לְהִתְאָרֵחַ. רַבִּי פּוּרִים, רַבִּי פּוּרִים אֱמֹר נָא לִי מַדּוּעַ. מַדּוּעַ לֹא יָחוּל פּוּרִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ. הֵידָד פּוּרִים, הֵידָד פּוּרִים הַכּוּ תֹּף וּמְצִלְתַּיִם. הוֹ מִי יִתֵּן וּבָא פּוּרִים לְחֹדֶשׁ לְחָדְשַׁיִם. שיר יפהפה טיפוסי לבית היוצר של קיפניס. לבד מהרצון להפוך את