ר' יהודה הלוי – חידה

 

 

א 

יַעְלַת הַחֵן תִּשְׁאָלֵנִי

אֶת מִי חָשַׁקְתָּ בִּצְבָאוֹת

וָאֹמַר לָהּ אִם לֹא תֵדְעִי

הָסִירִי אֵת הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת.

אהה, מי יודע כאן את התשובה, היא לא ממש קשה, אגב.

כתיבת חידות היתה שעשוע ומלאכה רצינית ביותר בקרב משוררי ספרד, אלה שחיו את החיים החצרוניים, בהם שעשועי לשון מבריקים היו חלק מהמשתה, הנשף, כולל חיזורים, ריקודים, שירה ומה לא?!

משוררי ספרד היו באמת עילית אינטלקטואלית חופשיה מאוד, שלא התיחסה אל ה"לא משכילים" ממטר [ ראו ההקדמה של מורה נבוכים, בו הרמב"ם חשש שהדיוטות יקראו את ספרו, ולכן שתל בו כמה וכמה הגנות מפניהם], ולכן בתקופה הזו היצירה היתה אדירה בכמות, בהיקף הנושאים החילוניים, בשינוי בתבניות מסורתיות של תפילות, ובהחלט  באמצעים רטוריים שהעמידו את התנ"ך על הראש, לפעמים.

לא הם לא נאלצו לחשוש מרבני פיקוח מטעם, משרות תרבות לסוגיהן ולמיניהן או משר חינוך שידע טוב מהם – מה טוב להם.

והנה חידה משושעת מאותו דף שבו נמצאת החידה הזו על הרמב"ם –

וְחַכָּה עַל פְּנֵי מַיִם תְּשַׁלַּח

וְדָג גָּדוֹל אֲרַמִּי יַעֲלֶה לָךְ.

---

מקור השיר – פרויקט בן יהודה

 

 מחקר על החידה בשירת ימה"ב – אליצור, ש, המכתם והחידה, משרד החינוך – העשרה למורה