במרומי ערץ – ר' יוסף אבן אביתור

במרומי ערץ ר' יוסף אבן אביתור ספרד / מאה 10

בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא שִׁבְתֶּךָ

וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עוֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ

אֵלֶה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ

וְאֵלֶה יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ

אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ

בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא מַהֲלָלוֹ

וּפִנוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ

מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְׂמֹאלוֹ

שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ

וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ יְדוּעִים עַם הַאֵל

נִצָּבִים הַיּוֹם כְּדַל הַשּׁוֹאֵל

מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לְצוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל

וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב

וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ מַלְאֲכֵי רוּם יַחַד

יוֹצְאִים בְּאֵימָה וְשָׁבִים בְּפַחַד

וּמַעֲרִיצִין בְּרַעַד לְמֶלֶךְ מְיֻחָד

שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד

וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ קְהִלּוֹת קְהִלּוֹת

קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת

וּמַקְדִישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוּלוֹת

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת

משוררי ספרד גילו לי את הכלי הנהדר ששמו גוגלקווסט, כיצד אני יכול להצטרף למאגרי מידע נרכזיים בחקר היהדות במאה השנים האחרונות.

כך או אחרת, השיר הזה מעניין מאוד, מבחינת תכניו והדרך בה מוצגת התשוקה לאל, הפחד והיראה מהאל, שהרי זה שיר שנכתב ליום כיפור, קדושתא, שרק חלק ממנה כאן.

המילה ערץ היא שורש של שדה סמנטי עשיר מאוד – מחד הרעצה ומאידך עריץ, ר"ל שהמילה הזו מכילה את כל האפשרויות של שדה זה ביחס לאלוהים, ואין היא "ארץ" . ה"ערץ" האלוהי הוא הרם מכל, שם בערץ המלאכים מסתובבים אחוזי חרדה ויראה, כי ב"שכוני ארץ" עומדים לברך את האל בחמש תפילות.

החרוז בשיר הזה יפהפה,וקשה להאמין שמשוררי ספרד, לפחות המעולים שבהם, לא קלטו את החיבור הסמנטי הנוצר באיחוד מלות חרוז [ למרות הנורמה של החרוז המבריח, שבשירים רבים אין לו תפקיד סמנטי], וכשהשימוש בחרוז גם מהבטיו הסמנטיים מקבלים תוצאה נהדרת [ לא רק מצלולית או מקהלתית ] למשל – הבית החותם [ תפארת הסיום]

וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ קְהִלּוֹתקְהִלּוֹת

קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת

וּמַקְדִישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹתהֲמוּלוֹת

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת

שווה לשים לב לארבע המלים החורזות. שתי הראשונות יוצרות את הקשר בין התפילה לבין הקהילה, שאיינה אחת ויחידה אלא מורכבת "קהילות קהילות" וכולן קרבות ב-חמש תפילות, ואילו בטור החותם תשואות הלומות – תהילות, וכמובן הקישור בין הערצת האל, גם בתשואות ולא רק בצליל, אלא תשואות מלאות בתהליות לאל.

נפלא.