ר' יהודה הלוי – חידה

ר' יהודה הלוי – חידה     א  יַעְלַת הַחֵן תִּשְׁאָלֵנִי אֶת מִי חָשַׁקְתָּ בִּצְבָאוֹת וָאֹמַר לָהּ אִם לֹא תֵדְעִי הָסִירִי אֵת הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת. אהה, מי יודע כאן את התשובה, היא לא ממש קשה, אגב. כתיבת חידות היתה שעשוע ומלאכה רצינית ביותר בקרב משוררי ספרד, אלה שחיו את החיים החצרוניים, בהם שעשועי לשון מבריקים היו

צבי אלעזר טלר – אנוכי לציון

אָנֹכִי לְצִיּוֹן / צבי אלעזר טלר הַאָשִׁיר, אִם אֶחְדַל, זֹאת שְׁאֵלָה קָשָׁה, מִלְחָמָה בֵין הַשֵּׂכֶל וְהַהַרְגָּשָׁה. חֲדַל אַל תָּשִׁיר! הַשֵּׂכֶל יְחַוֶּה דֵעַ, לָמָּה זֶה תָשִׁיר וּלְךָ אֵין שׁוֹמֵעַ? מְשׁוֹרְרִים לוֹעֲזִים הֵם יָדָם רוֹמֵמָה, הֵם עוֹשִׂים חַיִל וּמַשְׂכֻּרְתָּם שְׁלֵמָה. בְּשָׂפוֹת עֲשִׁירוֹת יָשִׁירוּ יַעֲשִׁירוּ, הֵם חַיִּים לְחַיִּים כִנּוֹרָם יָעִירוּ. וְאַתָּה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי בְּשָׂפָה עֲנִיָּה, שִׁירָה עִבְרִיָּה לְאַחֶיךָ

ואת יונה – ר' שלמה אבן גבירול

ואת יונה   וְאַתּ יוֹנָה חֲבַצֶּלֶת שְׁרוֹנִים וְשׁוּלַיךְ מְלֵאִים פַּעֲמוֹנִים, וְרִמוֹנֵי מְעִילַיךְ זְהוּבוֹת אֲשֶׁר יִדְמוּ מְעִילֵי אַהֲרֹנִים, וְעֵת צֵאתֵךְ לְעֻמָּתִי אֲדַמֶּה הֲלִיכָתֵךְ כְּשֶׁמֶשׁ בַּמְּעוֹנִים. שְׁבִי פֹה יַעֲלַת-הַחֵן, לְנֶגְדִּי וְהָעִירִי לְדוֹדֵךְ הַשְּׂשׂוֹנִים. קְחִי הַתֹּף וְהַנֶּבֶל וְשִׁירִי בְּנִגּוּנֵךְ עֲלֵי עָשׂוֹר וּמִנִּים וְקוּמִי הַלֲלִי דוֹדֵך בְּחִירֵךְ יְקוּתִיאֵל, נְשִׂיא שָׂרִים וְרוֹזְנִים, מְאוֹר עוֹלָם, יְסוֹד אַדְנֵי מְכוֹנָיו, וְעַמּוּדֵי מְרוֹמִים בּוֹ

עת שערי רצון – ר' יהודה בן-שמואל אבן עבאס

עת שערי רצון עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה הַבֵּן … מקור: עת שערי רצון – ר' יהודה בן-שמואל אבן עבאס

במרומי ערץ – ר' יוסף אבן אביתור

במרומי ערץ – ר' יוסף אבן אביתור     במרומי ערץ  ר' יוסף אבן אביתור ספרד / מאה 10   בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא שִׁבְתֶּךָ וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עוֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ אֵלֶה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ וְאֵלֶה יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא מַהֲלָלוֹ וּפִנוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְׂמֹאלוֹ שְׂרָפִים עוֹמְדִים

יצחק אבן כלפון – בעת חשק

בְּעֵת חֵשֶׁק  בְּעֵת חֵשֶׁק [יְעִירֵנִי], אֲדַלֵּג / כְּאַיָל לַחֲזוֹת עֵינֵי כְבוּדָּה, וְאָבוֹאָה, וְהֵן אִמָּהּ לְנֶגְדָּהּ / וְאָבִיהָ וְאָחִיהָ וְדוֹדָהּ. אֲשׁוּרֶנָּהּ, וְאֶפְנֶה לַאֲחוֹרָי / כְּאִלּוּ לֹא אֲנִי רֵעָהּ יְדִידָהּ. יְרֹא מֵהֶם, וְעָלֶיהָ לְבָבִי / כְּלֵב אִשָּׁה מְשַׁכֶּלֶת יְחִידָהּ. שירת החשק בספרד הינה אחד משיאיה של שירה זו יחד עים שירת היין. דא עקא, שהממסד הישראלי-יהודי השולט

טודרוס אבולעפיה – חי אהבה

  טודרוס אבולעאפיה חי אהבה (ממחזור שירי הכלא) חֵי אַהֲבָה, צִפֳּרִים, עוּפוּ אֱלֵי אוֹהֲבִים וּשְֹאוּ שְלוֹם כּוֹאֲבִים תּוֹךְ בּוֹר כְּלוּא יוֹשְבִים בִּי! תּאמְרוּ כִּי רְעֵבִים הֵם צְמֵאִים, אֲבָל לֶחֶם דְּמָעוֹת וְדַם לֵב אוֹכְלִים שוֹאֲבִים יוֹשְבִים בּבוֹר מַאֲפֵל שָפָל כְּנֵפֶל, וּבֵין פַּרְעוֹש וְיִתּוֹש וְכִנִּים לוֹהֲטִים שוֹכְבִים חַיּוֹת קְטַנּוֹת אֲשֶר לֹא נִקְרְאוּ עוֹד בְּשֵם מִשְתַּקְשְקִין שָם כְּמוֹ חוֹשְקִים

צבי יאיר – הכהן הגדול בקודש הקודשים

יש גם משוררים דתיים, אולי אפילו חרדים, אבל מקומם לא יכירם במערכת החינוך הרגילה, החילונית, ספוגת שירת "האני" החילונית והספקנית. שימו לב לשיר הנהדר הזה, המתאר את יום כיפור, בבית המקדש, עת הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. מחד העם המצפה לנסים ומאידך הכהן הגדול שהצליח לצלוח את נהר החרדה. מה שמזכיר קצת את שירה של

בינם הלר – שני שירים

חיה אחותי / בִּינֶם הֶלֶר פורסם בתאריך 09/12/2011 על ידי yuvalav חוברת מספר 49 שנת 2013 הָיוּ לְחַיָּה יְרֻקַּת הָעַיִן צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת לְחַיָּה אֲחוֹתִי. בְּבַיִת מָט לִנְפֹּל בִּסְמוֹצָ'ה שְׁתַּיִם שָׁם גָּרָה חַיָּה וְגִדְּלָה אוֹתִי. עִם שַׁחַר כְּבָר הָלְכָה מִמֶּנִּי אִמָּא, לִקְנוֹת, לִמְכֹּר, לָשֶׁבֶת, לְחַכּוֹת. לִפְנֵי הָנֵץ חַמָּה אִמִּי הִשְׁכִּימָה, לִשְׁלַל יוֹמָהּ כַּמָּה פְּרוּטוֹת שְׁחוּקוֹת. וְחַיָּה הִיא לְבַד הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת

הגיע הזמן – ט. יארה

  הגיע  הזמן שאקח בעלות מלאה על המשוררת הפראית, האלתר-אגו שלי ט.יארה,   לבלוג שלה קראתי – מן השכחה אעלה אלותיי.   חלק מהשירים שם גרועים עד כדי בושה, אולי פרומיל מהם הינם שירה טובה. השירים נכתבו הישר לתוך החלון, ללא עריכה מינימלית. הנה השיר שפתח את הבלוג:   א היום יצאתי למסע הארוך של