יעקב בסר – שיר חורף

יעקב בסר – שיר חורף

 

שיר חורף *

הַחֹרֶף כָּאן                                                      

לַח וְסַלְחָנִי, אַתָּה מַחְבִּיא 

אֶת בַּיִת הֶחָזֶה שֶׁלְּךָ בִּמְעִיל עוֹר רַךְ וּמְכֻפְתָּר

הָרוּחַ מַחֲלִיק עָלָיו. קַר. וְהַפָּנִים

סְמוּקִים מַשֶּׁהוּ. אוֹתוֹ רוּחַ

עָקַר עֵץ וְהִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עַל אָדָם וּבְהֵמָה

 

אֶת הַסּוּס שָׁחֲטוּ לְבָשָׂר וְהִפְשִׁיטוּ אֶת עוֹרוֹ

אֶת הָאָדָם קָבְרוּ בְּצֵל עֵץ שֶׁאַף הוּא נָטָה לִפֹּל

 

מִתּוֹךְ הַמָּוֶת הַלָּבָן שֶׁכִּסָּה הַרְבֵּה אֲדָמָה

דָּלְקוּ נֵרוֹת

עֲצֵי לִבְנֶה לַעֲשָׂרוֹת

 

וְזוֹ הָיְתָה הַמִּלְחָמָה שֶׁלִּי

הָרִאשׁוֹנָה

 

אֲבָל כָּאן

הַחֹרֶף רַךְ וְסַלְחָנִי כָּל-כָּךְ

וּבֵיִת הֶחָזֶה בְּתוֹךְ מְעִיל עוֹר יָשָׁן

וְרֵיחַ סוּס הוֹלֵךְ אַחֲרֵי

* באדיבות מערכת "עיתון 77": www.iton77.com

 

תודעת הכאן והשם, הפעם ממבטו של החורף והמעיל אותו הדובר לובש. השיר המטונימי הזה – מעיל, חורף, נרות מציג את חורפי אירופה אי אז בשנות המלחמה הגדולה. עצי הלבנה הופכים לנרות זכרון אינסופיים ל-מה שהתחולל, והמעיל.

אותו המעיל, כאן בחורף הסלחני גורר את ריח הסוס, או אולי זה רק זכרון הריח של הדובר? שיר יפהפה, מכאיב ומטריד, כי ביופיו הרב נמצאת אכזריות רבה, כאב רב. היופי אינו מנחם.

 


מקור השיר – בלוג – מיומנו של תבוסתן של גדי אלגזי

ביוגרפיה ומאמרים – ויקיואנד;

 

פורסם על ידי arikbenedek

אוהב שירה , אוהב לקרוא משוררים שכבר לא חיים, מתים, ושירתם אבדה אי שם בזמן או בזכרון. לפעמים יש סיבות מעולות ולפעמים סתם, הזמן, היעדר כספים או רצון.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: